בש"פ 5816/09, מדינת ישראל נ' אברהם זגורי
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
09.09.2009
העובדות:
1. השאלה היא האם יש מקום להתיר לנבחר ציבור ברשות מקומית, המוחזק בתנאי מעצר בית מוחלט עקב כתב אישום חמור שהוגש נגדו בגין מעילות כספיות מגוף ציבורי שהיה מעורב בהנהלתו, להמשיך ולהשתתף בישיבות מועצת העיר אליה הוא נבחר.
2. מוקד השאלה נסב על צורכי ההליך הפלילי המתנהל נגד המשיב, ועל ההשפעה העלולה להיות ליציאתו ממעצר הבית לצורך השתתפות בישיבות המועצה על ההליך הפלילי המתנהל נגדו.
3. המשיב הינו חבר נבחר במועצת העיר מגדל העמק. ביום 10.04.09 הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת. על פי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית לאישום, כיהן המשיב כיושב ראש איגוד ערים איזור יזרעאל.
4. כנטען בכתב האישום, המשיב ניצל לאורך שנים את מעמדו ושליטתו באיגוד לצורך מעילה שיטתית בכספי האיגוד, אותם שלשל לכיסו. מעשי המעילה בוצעו בדרכים שונות, בתחכום וברמייה, תוך שהמשיב, אשר צבר כח פוליטי רב באזור מגוריו, הסתייע לצורך כך באחרים, ועשה שימוש בחשבונות בנק של בני משפחה ומכרים. היקף המעילה מוערך במאות אלפי שקלים.
ההכרעה:
1. מרכז הכובד של סוגיה זו מצוי, מטבע הדברים, במסגרת העקרונות הקבועים בחוק המעצרים ביחס לתנאים הנדרשים למעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, הנסיבות המאפשרות את שחרורו לחלופת מעצר, והתנאים המצדיקים את שינויים של תנאי החלופה לצורך קיום צרכים כאלה ואחרים.
2. בבחינת שאלות אלה, ישנה רלבנטיות למכלול הנסיבות הספציפיות לנאשם, שעל רקען עולה שאלת תנאי מעצרו וחלופת המעצר בעניינו.
3. בהקשר שלפנינו, מתעוררת השאלה הבאה: המשיב, נתון כיום להליך פלילי בגין אישום רציני מאוד בשל עבירות פליליות רבות המיוחסות לו בעת מילוי תפקיד ציבורי. נתקיימו בו התנאים למעצר עד תום ההליכים, אך נמצאה חלופה שבמסגרתה הוגדרו תנאי שחרור מחמירים למניעת שיבוש אפשרי של תקינות ההליך הפלילי.
4. ענפי המשפט השונים אינם חיים, ענף ענף, לעצמו. הם שלובים זה בזה ונטמעים זה בזה למערכת הרמונית אחת. יש קשר גומלין הדוק ביניהם, ובמקרה של התנגשות וסתירה מתחייב איזון כדי להשיג תוצאה מושכלת והוגנת אשר תטמיע אל תוכה, על דרך של הרמוניזציה, עקרונות מתנגשים מהתחומים השונים.
5. התעלמות מהקורלציה הקיימת בין ענפי המשפט השונים בסיטואציה עובדתית מסוימת, עלולה להביא דיסהרמוניה ביישומם של כללי היסוד של השיטה, המחייבים ראייה שיפוטית רחבה, האוצרת בתוכה התייחסות לעקרונות המיוחדים לענף המשפטי הרלבנטי, על דרך התמזגותו עם הענפים האחרים.
6. המשטר החוקתי המסדיר קיומן של זכויות יסוד בתחום זכויות הפרט, יוצר חוליית קישור בין תחומי המשפט השונים, ומחייב, לא אחת, פעולת איזון בין העקרונות הטמונים בענף האחד, לבין כיבוד אינטרסים פרטיים וציבוריים חשובים הטמונים בענף האחר.
7. עשויים להיות מצבים בהם, במסגרת העקרונות המכוונים את ניהולו של ההליך הפלילי, עשוי לעלות הצורך להתחשב בשיקולים חשובים השאובים מתחום משפטי אחר, כגון המשפט הציבורי, ועשוי להידרש לאזן במידת האפשר בין אלה לאלה. במצבים בהם מתחייב איזון כזה, יש מקום לבחינה רחבה של האינטרס הציבורי הכולל כדי להגיע לתוצאה הולמת.
8. שיבוש הליכי משפט הוא אחד השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע לגבי שחרורו של נאשם ממעצר עד תום ההליכים. קיום סכנה מוחשית לשיבוש הליכי המשפט ולהשפעה על עדים מצדיק נקיטת אמצעים למנוע פגיעה כזו גם במחיר פגיעה בחירותו של הנאשם.
9. תכלית ההליך הפלילי להגיע לחקר האמת גוברת על זכותו של אדם לחירות אישית, והיא אחד הגורמים המעצבים את חלופת המעצר ואת תנאיה. בנסיבות בהן יש צורך בכך, על בית המשפט להורות על הרחקתו של הנאשם ממקום ביצוע העבירות, ומהסביבה האנושית הקשורה לעבירות המיוחסות לו.
10. קיים חשש ממשי כי המשיב עלול לשבש הליכים אם יתאפשר לו ליצור מגע ישיר עם חברי המועצה, תוך השתתפות פעילה בישיבותיה. החשש הוא, כי ינסה להשפיע על עדי תביעה, תוך ניצול מעמדו וכוחו הציבורי.
11. התפיסה לפיה יש לראות ברשימת פסלויות לכהונה של נבחר ציבור, המפורטת בדבר חקיקה, משום רשימה סגורה שאין בלתה, לא נתקבלה בהלכה הפסוקה. בשורה של פסקי דין בהקשרים שונים נקבע, כי עילות פסילה לכהונה של נבחרי ציבור, המפורטות במעשי חקיקה, אינן ממצות, ועשויים להתקיים תנאים ונסיבות, החורגים מעילות הפסילה הסטטוטוריות, שבהתקיימם, המשך כהונתו של נבחר ציבור בתפקידו הנבחר עשוי לעמוד בסתירה לעקרונות המשפט הציבורי, ולחייב את סיום כהונתו.
12. פסילת אדם לכהונה מכח עילות כלליות של המשפט הציבורי עשויה להישען על עקרונות הסבירות, ההגינות, וחובת ההגנה על אמון הציבור בנבחריו. עקרונות אלה עשויים להצדיק במקרים ספציפיים הפסקת כהונתו של נבחר ציבור, הנאשם בפלילים, גם אם טרם הורשע, ובטרם נקבע כי העבירה שעבר נגועה בקלון.
13. העקרונות החלים בענין מינוי עובדי ציבור בעלי עבר פלילי לכהונות ציבוריות, עשויים לחול בנסיבות מיוחדות גם על נבחרי ציבור, שמעשיהם או התנהגותם הם כה חריגים עד כדי הצדקת פסילתם לכהונה.
14. עקרונות אלה אינם רק פועל יוצא מכללי יסוד הנטועים בתשתית המשטר הדמוקרטי. הם נעוצים גם ביסודות "תרבות השלטון", המשקפים נורמות התנהגות ראויות בחברה בת-תרבות.
15. קיומן של ראיות מינהליות בדבר מעורבות אדם בעבירות פליליות הנוגעות במישרין למשרה הציבורית ולאמון הציבור בנושא המשרה עשויות להיות בעלות משקל רב ביחס להמשך מימוש זכותו לכהן בתפקיד ציבורי כנבחר ציבור.
16. עקרונות אלה חלים לא רק על נבחרי ציבור בשלטון המרכזי, אלא גם על נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
17. עד כה, החוק לא קבע מנגנון חקיקתי מפורש להשעיית חבר מועצה עירונית מתפקידו, כאשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות הקשורות בתפקידו הציבורי, בין במועצה ובין בגוף ציבורי אחר.
18. העדר קיומו לפי שעה של מנגנון בחוק המסדיר את סוגיית המשך כהונתו הנבחרת של נבחר ציבור ברשות מקומית כאשר הוא נאשם בפלילים בהקשר לעבודתו הציבורית, אינו מקהה את ההשפעה שיש לגורם ההליך הפלילי המתנהל כנגדו על עוצמת זכותו להמשיך ולשרת את הציבור בתפקידו הציבורי. במיוחד כך הוא, כאשר האישומים מתייחסים למעשים חמורים של מעשי תרמית ומעילות רבות היקף בקופה הציבורית, המיוחסים לנבחר הציבור במסגרת תפקידו הציבורי. עוצמת זכותו של נבחר הציבור להמשיך ולכהן בתפקידו הציבורי נחלשת באופן ניכר בנסיבות אלה, גם אם לא נפסל באופן פורמלי מכהונתו, ויש לכך השלכה ישירה באיזון הנדרש בין זכות זו לבין צורכי ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. כך הוא דרך כלל, וכך הוא לצורך הגמשת תנאי חלופת המעצר, כדי לאפשר את המשך פעילותו הפוליטית במועצה, בפרט.
19. אל מול צורכי ההליך הפלילי וחשיבות ההגנה מפני שיבוש הליכי משפט, עומדת טענתו של המשיב בדבר זכותו כנבחר ציבור להמשיך ולכהן בתפקידו במועצה, תוך הגמשת תנאי חלופת המעצר בעניינו.
20. אל מול הסיכון המוחשי והממשי לשיבוש הליכי משפט אם יותר למשיב להמשיך ולהשתתף בישיבות מועצת העיר, ניצבת זכותו כנבחר ציבור להמשיך ולכהן במועצה, אשר לא נפסלה במישור הפורמלי, נכון לעת זו. עם זאת, זכותו של המשיב כנבחר ציבור נשחקה עד דק על רקע העבירות בהן הוא מואשם, בהתחשב בטיב העבירות והיקפן, ולאור העובדה כי ישנן ראיות משפטיות, לכאורה, לביצוען.
21. באיזון שבין זכותו המוחלשת של המשיב כנבחר ציבור בהתייחסותה לצורכי ההליך הפלילי, ובשאלה האם יש מקום להתיר את השתתפותו בישיבות מועצת עיריית מגדל העמק כשהוא בחלופת מעצר בית, יש לתת משקל מכריע לצרכי ההליך הפלילי, ולהגנה עליו מפני שיבוש אפשרי, העלול להתרחש אם יתאפשר למשיב לחדש את פעילותו הפוליטית במסגרת מועצת העיר.
22. יש לקבל את ערר המדינה, ולבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה על שינוי תנאי חלופת המעצר, והתיר את יציאתו של המשיב ממקום מעצר הבית לצורך השתתפות בישיבות מועצת העיר מגדל העמק.
23. תנאי חלופת מעצר הבית, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא בהחלטתו המקורית, הם שיחולו על המשיב, בלא שינוי.
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
09.09.2009
העובדות:
1. השאלה היא האם יש מקום להתיר לנבחר ציבור ברשות מקומית, המוחזק בתנאי מעצר בית מוחלט עקב כתב אישום חמור שהוגש נגדו בגין מעילות כספיות מגוף ציבורי שהיה מעורב בהנהלתו, להמשיך ולהשתתף בישיבות מועצת העיר אליה הוא נבחר.
2. מוקד השאלה נסב על צורכי ההליך הפלילי המתנהל נגד המשיב, ועל ההשפעה העלולה להיות ליציאתו ממעצר הבית לצורך השתתפות בישיבות המועצה על ההליך הפלילי המתנהל נגדו.
3. המשיב הינו חבר נבחר במועצת העיר מגדל העמק. ביום 10.04.09 הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת. על פי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית לאישום, כיהן המשיב כיושב ראש איגוד ערים איזור יזרעאל.
4. כנטען בכתב האישום, המשיב ניצל לאורך שנים את מעמדו ושליטתו באיגוד לצורך מעילה שיטתית בכספי האיגוד, אותם שלשל לכיסו. מעשי המעילה בוצעו בדרכים שונות, בתחכום וברמייה, תוך שהמשיב, אשר צבר כח פוליטי רב באזור מגוריו, הסתייע לצורך כך באחרים, ועשה שימוש בחשבונות בנק של בני משפחה ומכרים. היקף המעילה מוערך במאות אלפי שקלים.
ההכרעה:
1. מרכז הכובד של סוגיה זו מצוי, מטבע הדברים, במסגרת העקרונות הקבועים בחוק המעצרים ביחס לתנאים הנדרשים למעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, הנסיבות המאפשרות את שחרורו לחלופת מעצר, והתנאים המצדיקים את שינויים של תנאי החלופה לצורך קיום צרכים כאלה ואחרים.
2. בבחינת שאלות אלה, ישנה רלבנטיות למכלול הנסיבות הספציפיות לנאשם, שעל רקען עולה שאלת תנאי מעצרו וחלופת המעצר בעניינו.
3. בהקשר שלפנינו, מתעוררת השאלה הבאה: המשיב, נתון כיום להליך פלילי בגין אישום רציני מאוד בשל עבירות פליליות רבות המיוחסות לו בעת מילוי תפקיד ציבורי. נתקיימו בו התנאים למעצר עד תום ההליכים, אך נמצאה חלופה שבמסגרתה הוגדרו תנאי שחרור מחמירים למניעת שיבוש אפשרי של תקינות ההליך הפלילי.
4. ענפי המשפט השונים אינם חיים, ענף ענף, לעצמו. הם שלובים זה בזה ונטמעים זה בזה למערכת הרמונית אחת. יש קשר גומלין הדוק ביניהם, ובמקרה של התנגשות וסתירה מתחייב איזון כדי להשיג תוצאה מושכלת והוגנת אשר תטמיע אל תוכה, על דרך של הרמוניזציה, עקרונות מתנגשים מהתחומים השונים.
5. התעלמות מהקורלציה הקיימת בין ענפי המשפט השונים בסיטואציה עובדתית מסוימת, עלולה להביא דיסהרמוניה ביישומם של כללי היסוד של השיטה, המחייבים ראייה שיפוטית רחבה, האוצרת בתוכה התייחסות לעקרונות המיוחדים לענף המשפטי הרלבנטי, על דרך התמזגותו עם הענפים האחרים.
6. המשטר החוקתי המסדיר קיומן של זכויות יסוד בתחום זכויות הפרט, יוצר חוליית קישור בין תחומי המשפט השונים, ומחייב, לא אחת, פעולת איזון בין העקרונות הטמונים בענף האחד, לבין כיבוד אינטרסים פרטיים וציבוריים חשובים הטמונים בענף האחר.
7. עשויים להיות מצבים בהם, במסגרת העקרונות המכוונים את ניהולו של ההליך הפלילי, עשוי לעלות הצורך להתחשב בשיקולים חשובים השאובים מתחום משפטי אחר, כגון המשפט הציבורי, ועשוי להידרש לאזן במידת האפשר בין אלה לאלה. במצבים בהם מתחייב איזון כזה, יש מקום לבחינה רחבה של האינטרס הציבורי הכולל כדי להגיע לתוצאה הולמת.
8. שיבוש הליכי משפט הוא אחד השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע לגבי שחרורו של נאשם ממעצר עד תום ההליכים. קיום סכנה מוחשית לשיבוש הליכי המשפט ולהשפעה על עדים מצדיק נקיטת אמצעים למנוע פגיעה כזו גם במחיר פגיעה בחירותו של הנאשם.
9. תכלית ההליך הפלילי להגיע לחקר האמת גוברת על זכותו של אדם לחירות אישית, והיא אחד הגורמים המעצבים את חלופת המעצר ואת תנאיה. בנסיבות בהן יש צורך בכך, על בית המשפט להורות על הרחקתו של הנאשם ממקום ביצוע העבירות, ומהסביבה האנושית הקשורה לעבירות המיוחסות לו.
10. קיים חשש ממשי כי המשיב עלול לשבש הליכים אם יתאפשר לו ליצור מגע ישיר עם חברי המועצה, תוך השתתפות פעילה בישיבותיה. החשש הוא, כי ינסה להשפיע על עדי תביעה, תוך ניצול מעמדו וכוחו הציבורי.
11. התפיסה לפיה יש לראות ברשימת פסלויות לכהונה של נבחר ציבור, המפורטת בדבר חקיקה, משום רשימה סגורה שאין בלתה, לא נתקבלה בהלכה הפסוקה. בשורה של פסקי דין בהקשרים שונים נקבע, כי עילות פסילה לכהונה של נבחרי ציבור, המפורטות במעשי חקיקה, אינן ממצות, ועשויים להתקיים תנאים ונסיבות, החורגים מעילות הפסילה הסטטוטוריות, שבהתקיימם, המשך כהונתו של נבחר ציבור בתפקידו הנבחר עשוי לעמוד בסתירה לעקרונות המשפט הציבורי, ולחייב את סיום כהונתו.
12. פסילת אדם לכהונה מכח עילות כלליות של המשפט הציבורי עשויה להישען על עקרונות הסבירות, ההגינות, וחובת ההגנה על אמון הציבור בנבחריו. עקרונות אלה עשויים להצדיק במקרים ספציפיים הפסקת כהונתו של נבחר ציבור, הנאשם בפלילים, גם אם טרם הורשע, ובטרם נקבע כי העבירה שעבר נגועה בקלון.
13. העקרונות החלים בענין מינוי עובדי ציבור בעלי עבר פלילי לכהונות ציבוריות, עשויים לחול בנסיבות מיוחדות גם על נבחרי ציבור, שמעשיהם או התנהגותם הם כה חריגים עד כדי הצדקת פסילתם לכהונה.
14. עקרונות אלה אינם רק פועל יוצא מכללי יסוד הנטועים בתשתית המשטר הדמוקרטי. הם נעוצים גם ביסודות "תרבות השלטון", המשקפים נורמות התנהגות ראויות בחברה בת-תרבות.
15. קיומן של ראיות מינהליות בדבר מעורבות אדם בעבירות פליליות הנוגעות במישרין למשרה הציבורית ולאמון הציבור בנושא המשרה עשויות להיות בעלות משקל רב ביחס להמשך מימוש זכותו לכהן בתפקיד ציבורי כנבחר ציבור.
16. עקרונות אלה חלים לא רק על נבחרי ציבור בשלטון המרכזי, אלא גם על נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
17. עד כה, החוק לא קבע מנגנון חקיקתי מפורש להשעיית חבר מועצה עירונית מתפקידו, כאשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות הקשורות בתפקידו הציבורי, בין במועצה ובין בגוף ציבורי אחר.
18. העדר קיומו לפי שעה של מנגנון בחוק המסדיר את סוגיית המשך כהונתו הנבחרת של נבחר ציבור ברשות מקומית כאשר הוא נאשם בפלילים בהקשר לעבודתו הציבורית, אינו מקהה את ההשפעה שיש לגורם ההליך הפלילי המתנהל כנגדו על עוצמת זכותו להמשיך ולשרת את הציבור בתפקידו הציבורי. במיוחד כך הוא, כאשר האישומים מתייחסים למעשים חמורים של מעשי תרמית ומעילות רבות היקף בקופה הציבורית, המיוחסים לנבחר הציבור במסגרת תפקידו הציבורי. עוצמת זכותו של נבחר הציבור להמשיך ולכהן בתפקידו הציבורי נחלשת באופן ניכר בנסיבות אלה, גם אם לא נפסל באופן פורמלי מכהונתו, ויש לכך השלכה ישירה באיזון הנדרש בין זכות זו לבין צורכי ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. כך הוא דרך כלל, וכך הוא לצורך הגמשת תנאי חלופת המעצר, כדי לאפשר את המשך פעילותו הפוליטית במועצה, בפרט.
19. אל מול צורכי ההליך הפלילי וחשיבות ההגנה מפני שיבוש הליכי משפט, עומדת טענתו של המשיב בדבר זכותו כנבחר ציבור להמשיך ולכהן בתפקידו במועצה, תוך הגמשת תנאי חלופת המעצר בעניינו.
20. אל מול הסיכון המוחשי והממשי לשיבוש הליכי משפט אם יותר למשיב להמשיך ולהשתתף בישיבות מועצת העיר, ניצבת זכותו כנבחר ציבור להמשיך ולכהן במועצה, אשר לא נפסלה במישור הפורמלי, נכון לעת זו. עם זאת, זכותו של המשיב כנבחר ציבור נשחקה עד דק על רקע העבירות בהן הוא מואשם, בהתחשב בטיב העבירות והיקפן, ולאור העובדה כי ישנן ראיות משפטיות, לכאורה, לביצוען.
21. באיזון שבין זכותו המוחלשת של המשיב כנבחר ציבור בהתייחסותה לצורכי ההליך הפלילי, ובשאלה האם יש מקום להתיר את השתתפותו בישיבות מועצת עיריית מגדל העמק כשהוא בחלופת מעצר בית, יש לתת משקל מכריע לצרכי ההליך הפלילי, ולהגנה עליו מפני שיבוש אפשרי, העלול להתרחש אם יתאפשר למשיב לחדש את פעילותו הפוליטית במסגרת מועצת העיר.
22. יש לקבל את ערר המדינה, ולבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה על שינוי תנאי חלופת המעצר, והתיר את יציאתו של המשיב ממקום מעצר הבית לצורך השתתפות בישיבות מועצת העיר מגדל העמק.
23. תנאי חלופת מעצר הבית, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא בהחלטתו המקורית, הם שיחולו על המשיב, בלא שינוי.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
